ברוח הגלילית
שירה ומחשבות על כתיבה
יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
כלבי
כלבי
היה לי כלב שידע לזהות
את קול האזעקה.
אל יקל בעיניכם הדבר.
כלבי נתן סימן, אז רצתי,
בלי לדעת לאן.
בין מקלט למרחב מוגן.
המשכנו, הכלב ואני,
התבלבלנו והתעייפנו עד שפסקנו
ועשינו רק מה שנחוץ.
...
אפינו עוגות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה