שירה

"אז ישיר משה" מה זו שירה?
המשוררים והסופרים היו המשכילים של העת העתיקה. לשירה היה תפקיד בעיקר בפולחן. בשיר יכול המשורר לפאר ולרומם את מעשה האל ואפשר לראות בזה מעשה תפילה וגם מתנה-אִשֶה לאל.
בעולם העתיק הייתה אמונה שלמילים יש יכולת מגית, זאת אומרת כשאתה אומר משהו אתה שוקל כל מלה. אפשר לראות זאת בבראשית. העולם נברא במלה- "ויאמר אלוהים". למלה יש כוח.
אז מה זו שירה? שירה היא גם החוויה שחווה האדם המקשיב לשיר וקורה לו משהו. לא תמיד השומע יכול לפרש לעצמו מה קרה לו- זהו הקסם בשירה. יש כאן מימד מטאפיסי.
איך המשורר גורם לנו לחוויה? יש בשירה מקצב, תוכן, דימוי, צליל המילים, חריזה, מוסיקה.
חורחה לואיס בורחס אומר: "ניתן לומר, אם כן שהשירה היא חוויה חדשה בכל פעם. בכל פעם שאני קורא שירה אני חווה חוויה וזו השירה."
ישראל אלירז אומר " כל העוסק בשירה, אם אדם חופשי הוא, הרי הוא עוסק בחיים".

עוגת הגבינה של אמא

בעוגת האהבה של אמי, חומרים ארציים
נתמרו למעשה מרכבה פלאי.

פרוסה נחה לפניך,
מהו מעשה הכשפים שיצרה?


כענן לבן מנומר זהב, נפרשה בחכך
רשת חוטי זיכרון להפילך חלל.

זהרורי דבש בקציפה
דברו לאט וברכות.

גם כשלא שמעת,
כניצוד על עקבותיך חזרת.

כלבי

כלבי

היה לי כלב שידע לזהות

את קול האזעקה.

אל יקל בעיניכם הדבר.

כלבי נתן סימן, אז רצתי,

בלי לדעת לאן.

בין מקלט למרחב מוגן.

המשכנו, הכלב ואני,

התבלבלנו והתעייפנו עד שפסקנו

ועשינו רק מה שנחוץ.

...

אפינו עוגות.

לוכדי העפיפונים

לוכדי העפיפונים

לוכדי העפיפונים היו עסוקים,

כל הבוקר נמשכה מלאכתם.

בזינוק סילוני רחשו ובידם

כעין רשת לצייד פרפרים.

עפיפונים עלו בין בתי העיר,

זנב נע, זנב מתיישר,

פרצוף מתנדנד ומתחצף,

צהלה משתלחת לאוויר.

הצייד נמשך. כל הבוקר

נשמעו זמזום מנועים ואוושת

הרשת הלוכדת,

עם רפרוף הגוף המת.

בערב כוסו סמטאות

בגוויות המרוטות,

עלובות התבוססו

נרטבו וכבדו מאוד, מאוד.

בשמורת הארבל

הסלעים צמחו בשקט, גרעין

נביטתם עמוק באדמה.

עפרונים משועממים פטפטו

נחתו בחטף ומיד התכדררו.

הייתי צריכה לשבת שם

כמה שנים, להפוך לאבן,

לעקוב אחר העשב הנע

מקדם לים וחזרה.

תגובה