ברוח הגלילית
שירה ומחשבות על כתיבה
יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
בשמורת הארבל
הסלעים צמחו בשקט, גרעין
נביטתם עמוק באדמה.
עפרונים משועממים פטפטו
נחתו בחטף ומיד התכדררו.
הייתי צריכה לשבת שם
כמה שנים, להפוך לאבן,
לעקוב אחר העשב הנע
מקדם לים וחזרה.
תגובה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה